השקיה נכונה בגינה הביתית

השקיה נכונה בגינה הביתית

כמו בני האדם, כך גם הצמחים כולם צריכים מים כדי לגדול ולהתפתח. לכן, השקיה נכונה ויעילה היא המפתח לגידול מוצלח של צמחים בבית ובגינה. השקיה מעטה מדי יכולה לגרום לפגיעה ביכולת הצמח לבצע פעולות בסיסיות דוגמת פוטוסינתזה וקליטת מינרלים, לירידה בלחץ הטורגור השומר על יציבותו המבנית של הצמח, ובמקרי קיצון למות הצמח. מנגד, גם לעודף השקיה יכולות להיות השפעות שליליות, שכן השקיה עודפת לא מאפשרת לשורשי הצמח לקלוט חמצן, מה שגורם לתמותת מערכת השורשים וקריסה כללית של הצמח. לכן, ריכזנו בעלון זה מידע חשוב בנוגע להשקיה נכונה של צמחי בית וגן.

זיהוי מצבי עודף ומחסור במים

צמחים החווים מחסור או עודף במים יראו לעיתים תסמינים דומים, הכוללים שינוי בצבע העלים, ועצירת הצימוח וההתפתחות של איברים חדשים דוגמת עלים ופירות.

מחסור במים מתפתח כאשר כמות המים שהצמח צריך גדולה מכמות המים הזמינה לשורשי הצמח, ועל כן הצמח ומצע הגידול מתייבשים.

תסמינים נפוצים למחסור במים הם:

• העלים של הצמח קטנים וכהים, שמוטים כלפי מטה או מגולגלים כלפי מעלה
• הצמח נראה שמוט וקמול, חסר יציבות ונוטה הצידה
• בקרקע – הקרקע יבשה ובהירה, ויכולים אף להיווצר בה סדקים
• בעציצים – מצע השתילה יבש ובהיר, העציץ קל מהרגיל, ומצע השתילה נסוג משולי העציץ
• תסמינים מתקדמים הם הפיכת צבע העלים והגבעולים לחום, המופיעים תחילה בחלקים העליונים של הצמח החשופים לתאורה ותנועת אוויר חזקים יותר.

עודף מים מתפתח כאשר ההשקיה מתבצעת בתדירות גבוהה מדי או שניקוז המים לקוי. במצבים אלו נוצרת סביב השורשים סביבה ענייה בחמצן (סביבה אנ-אירובית), הפוגמת בתפקוד השורשים ולאורך זמן עלולה להוביל למות הצמח.

תסמינים נפוצים לעודף מים הם:

• העלים של הצמח גדולים ובהירים, פתוחים לרווחה ולעיתים שמוטים כלפי מטה.
• שורשי הצמח משחירים ונקרעים בקלות, הגבעול רך והצמח חסר יציבות.
• מצע השתילה / הקרקע ספוגים במים ואינם מתייבשים בין ההשקיות
• הקרקע מושכת חרקים רבים דוגמת זבובונים שחורים.
• תסמינים מתקדמים כוללים הצהבת עלים (בעיקר העלים הבוגרים והתחתונים אך לא רק), כתמים חומים / צהובים על העלים ורקבון של השורשים, הגבעול והעלים.

השקיית צמחים הגדלים בעציצים

כאשר צמחים גדלים בעציץ, בעזרת מספר כללי זהב ניתן להעריך בקלות את כמות ותדירות ההשקיה ובכך להימנע ממחסור או עודף במים. כללי הזהב להשקיית עציצים הם:

1. לוודא כי הצמח שתול בתערובת שתילה איכותית, המתאפיינת בתאחיזת מים טובה משולבת עם יכולת ניקוז מהירה המאפשרת אוורור יעיל של בית השורשים. במידה והתערובת ישנה ואינה אוגרת מים / לא מאפשרת ניקוז יעיל – יש להחליפה.
2. לוודא כי העציץ בעל חורי ניקוז המאפשרים יציאת עודפי ההשקיה ומניעת עודף מים. יש לוודא כי החורים אינם נסתמים עם הזמן ע"י אדמה / שורשים. בעציצים גדולים ובצמחים הרגישים לעודף השקיה ניתן ליצור מעל החורים בתחתית העציץ שכבת ניקוז בעזרת חלוקי נחל או טוף למניעת סתימת חורי הניקוז. בנוסף, במקרה ומדובר בצמח הרגיש לעודף השקיה, ניתן לנער את העציץ בסיום ההשקיה כדי לעודד ולהגביר את ניקוז המים.
3. ניתן להשקות בשני אופנים:

• השקיה עילית – אספקת המים מגיעה מחלקו העליון של העציץ, באמצעות ברז, צינור, או מזלף. יש להשקות את הצמחים באיטיות, תוך שימת דגש על הרטבת כלל שטח הקרקע והימנעות מהרטבת נוף הצמח.
• השקיה תחתית – אספקת המים מגיעה מחלקו התחתון של העציץ, ע"י הנחת העציץ בכלי המכיל מים. מצע השתילה ושורשי הצמח יונקים את המים מהכלי, והמים עולים במעלה העציץ בכוח הנימיות. פרק זמן של כ10-20- דקות אמור להספיק לקבלת השקיה טובה, אך פרק הזמן עשוי להשתנות בהתאם לסוג מצע השתילה, וגודל העציץ והצמח. חשוב לוודא כי הצמח לא יושב בתוך המים לפרק זמן ארוך מדי שיכול לגרום לעודף מים, וכי מדי פעם מבצעים השקיה עילית להדחת המלחים המצטברים בעציץ.

4. כמות ההשקיה הנכונה תיקבע כך שבסיום ההשקיה, לפחות 20% מנפח ההשקיה יתנקז מתחתית העציץ. לדוגמא: כאשר כמות ההשקיה תהיה 1 ליטר, נרצה שכ200- מ"ל יתנקזו מתחתית העציץ. אם התנקזו פחות מ200- מ"ל נמשיך להשקות. כאשר מי ההשקיה יכילו דשן נקפיד אף יותר על ניקוז עודפי ההשקיה ולעיתים נעדיף להגדיל את מקדם הניקוז ל-30%.

5. תדירות ההשקיה תיקבע על פי מצב הרטיבות של מצע השתילה. במצב המיטבי, נרצה כי בית השורשים ימצא תמיד במצב שבו יש גם חמצן וגם מים זמינים לשורשים, וזאת ע"י ניקוז טוב של מצע השתילה והתייבשות חלקית של המצע בין השקיות. השיטה הטובה ביותר לאמוד את תכולת הרטיבות של מצע השתילה היא להסתכל על המצע, לגעת בו, ולהכניס אליו את האצבעות. מצע רטוב יהיה בצבע כהה, כבד ולח, בעוד מצע יבש יהיה בהיר, קל וכאמור יבש. ברוב סוגי הצמחים, נקפיד להשקות רק כאשר השכבה העליונה של 5-10% העליונים של המצע התייבשו. בצמחים הרגישים ליובש יש להקטין את עובי השכבה המתייבשת ולא לחכות להתייבשות מלאה, בעוד בצמחים הרגישים לעודף מים נעמיק את השכבה המתייבשת בין השקיות. לרוב, תדירות ההשקיה של צמחי בית תהיה פעם בשבוע, כאשר המצע מעט מתייבש, בעוד שצמחי עציץ קטנים הגדלים מחוץ לבית יקבלו השקיה בתדירות תכופה יותר ולעיתים יום יומית, בהתאם למצב הרטיבות של המצע.

השקיית צמחים הגדלים בקרקע

כאשר אנו מגדלים צמחים בקרקע, מכיוון שקשה למדוד את יכולת הניקוז של הקרקע, את חלחול המים לעומק הקרקע, את תכולת הרטיבות בעומק הקרקע, ואת גודל גוש השורשים, קשה להעריך את כמות ותדירות ההשקיה הנכונה עבור הצמחים בגינה. שילוב בין קבוצות צמחים שונות, גדלים שונים של צמחים, וחוסר תשומת לב לפעולת מערכות ההשקיה האוטומטיות הינן סיבות נפוצות לכך שצמחים הגדלים בגינה סובלים לעיתים ממחסור או עודף מים, המתבטא בפגיעה בצמח, ירידה בקצב הצימוח וביכולת ההנבה, ולעיתים במוות של חלק או כלל הצמח. למרות זאת, יש לזכור מספר כללי זהב להשקיה נכונה של צמחים השתולים בקרקע:

בחירת תדירות ההשקיה הנכונה

• על פי רוב, יש להשקות את הצמחים רק כאשר השכבה העליונה של הקרקע מתייבשת. רוב הצמחים יעדיפו אוורור של הקרקע בין ההשקיות, לכן יש לראות ואף לחוש את הקרקע לפני ההשקיה, ולוודא ששכבת הקרקע העליונה אכן מעט התייבשה. במידה והקרקע לא התייבשה מעט ועדיין ספוגה במים, יש לדחות את ההשקיה ולרווח את ההשקיות כך שיתאפשר אוורור תקין של בית השורשים.
• יש להתאים את תדירות ההשקיה לסוג הצמחים השתול בקרקע, כך שהקרקע לא תתייבש כאשר מדובר בצמחים הדורשים השקיה מרובה דוגמת צמחי מים וצמחים טרופיים הרגישים ליובש. מנגד, יש לוודא כי במקרה של צמחים בשרניים (סוקולנטים), צמחים מדבריים וצמחים ארץ-ישראליים הקרקע תתאוורר משמעותית בין השקיה להשקיה.
• יש להתאים את תדירות ההשקיה לסוג הקרקע: בקרקעות חוליות-קלות אשר מתנקזות באופן מהיר יחסית ההשקיות יהיו יותר צפופות, בעוד שבקרקעות חרסיתיות-כבדות לרוב יהיה צורך בריווח בין ההשקיות. בנוסף, יש לוודא בעיקר בקרקעות כבדות שקצב ההשקיה איטי למניעת נגר עילי, וכי מי ההשקיה מספיקים להיספג ולהתנקז היטב לפני ההשקיה הבאה (מנגד, לוודא כי לא נוצרים סדקים בקרקע בשל ריווח יתר בין ההשקיות).
• להלן טבלה המסכמת את מרווחי ההשקיה המומלצים (בימים) בהתאם לסוגי קרקע שונים:*

סוג קרקע	פרחי עונה/תבלינים וירקות	שיחים/עצים	דשא
קלה	2-5	5-10	3-5
בינונית	3-7	7-14	5-10
כבדה	3-7	10-20	7-14

 

* מרווחי ההשקיה המצויינים בטבלה מעידים על התדירות המינימלית הדרושה לאחזקת הצמחים לאחר התבססותם בקרקע. שתילות חדשות, עצים בשנה הראשונה לשתילתם, עצים הנושאים פרי ולמעשה כלל הצמחים אשר טרם נקלטו והתבססו בקרקע ידרשו השקיה בתדירות גבוהה מהרשום בטבלה, ולעיתים אף השקיה יום-יומית. בנוסף, צמחים השתולים בתערובת שתילה (במצע מנותק) ידרשו אף הם השקיה בתדירות גבוהה מהרשום בטבלה. לכן, מומלץ לקבוע את מרווחי ההשקיה בעיקר על פי מצב הרטיבות של הקרקע כאמור מעלה.

בחירת כמות ההשקיה הנכונה

כמות ההשקיה המתאימה לצמח היא פועל יוצא של צריכת המים של הצמח ביום, נתון המושפע מפרמטרים רבים כגון סוג הצמח, גודלו, מצבו הפיזיולוגי (הצמח מניב פרי / נמצא בשלכת / חולה), סוג הקרקע, וכמובן תנאי האקלים בסביבתו של הצמח. כך יוצא, שלא ניתן לקבוע באופן שרירותי כמה מים בדיוק יש להשקות כל צמח בכל איזור בכל שלב של השנה, שכן נתון זה משתנה בכל יום וכל הזמן. אף על פי כן, ניתן להעריך את כמות המים הדרושה להשקיית הגינה באמצעות טבלאות ומחשבוני השקייה יעודיים שפותחו למטרה זו.

להלן טבלה המסכמת את כמויות המים המומלצות להשקיה )בליטר ליום( בחודשי הקיץ, בהתאם לאיזורי הארץ השונים:*

האיזור בארץ	פרחי עונה/ תבלינים וירקות (למ"ר שטח)	שיחים/עצי נוי (למ"ר גובה/ חופה)	דשא/ עצי פרי (למטר גובה/ חופה)
מישור החוף והשפלה	4	2-3	3-4
איזור ההר	6	2-3	4-5
הנגב והעמקים החמים	6.5	2.5-3.5	4.5-5.5
אילת והערבה	11	3.5-4.5	7-9

 

הטבלאות ומחשבוני ההשקיה השונים, אותם ניתן למצוא באינטרנט בשפע, לוקחים בחשבון את תנאי האקלים השוררים באיזורים השונים בארץ ואת השינויים העונתיים בתנאים אלו, ומחשבים באמצעותם את הדרישה המשוערת של קבוצות צמחים שונות המצויות בגן. מחשבון השקיה פשוט, יעיל, וחינמי ניתן למצוא באתר רשות המים תחת הכותרת "מחשבון השקיית גינות פרטיות."

לאחר חישוב כמות ההשקיה הנחוצה, יש למדוד כמה מים מערכת ההשקיה שלנו מספקת:

• במידה וההשקייה מבוצעת באופן ידני, ניתן למדוד את כמות המים שצינור ההשקיה מספק לפרק זמן, וכך להעריך את פרק הזמן בו יש להשקות את הגינה. ניתן למדוד כמה מים צינור ההשקיה מספק במשך דקה לתוך דלי גדול או מיכל, לשקול או למדוד את נפח המים שהתקבל, ולחלק את כמות ההשקיה החודשית בכמות זו. לדוגמא: אם צינור המים מספק 15 ליטר בדקה, ויש להשקות את המדשאה 1500 ליטר 1.5) קוב( בחודש, יש להשקות את הגינה 100 דקות בחודש באמצעות הצינור (1500 \ 15 = 100 דקות).
• במידה וההשקייה מבוצעת בהמטרה, או בשילוב של המטרה וטפטוף, ניתן למדוד את כמות המים המסופקת לתא בשטח באמצעות שעון המים הראשי של הגינה. לשם כך, יש לוודא כי אין שימוש נוסף במים בשעת הבדיקה (לוודא שהשעון לא זז), ולפתוח את ההשקיה בתא השטח לזמן מסוים, למשל רבע שעה. לאחר מכן יש לחלק את כמות המים שנמדדה בשעון המים בכמות המים הדרושה להשקיה חודשית של תא השטח, ובכך לקבל את זמן ההשקיה הרצוי.

לדוגמא: אם פותחים את ההשקיה של תא השטח לרבע שעה, ובזמן זה נמדדה בשעון המים תנועה של 300 ליטר, המשמעות היא שמערכת ההשקיה מספקת 1200 ליטר (1.2 קוב) לשעה. במידה ויש צורך להשקות שטח זה ב6 קוב לחודש, יש לכוון את מערכת ההשקיה כך שתיפתח ל5- שעות בחודש (6 קוב בחודש\ 1.2 קוב לשעה = 5 שעות בחודש).

• במידה וההשקיה מבוצעת ע"י טפטפות בלבד, ניתן לספור את מספר הטפטפות בתא השטח המושקה ולחשב את כמות ההשקיה ע"י מכפלה של מספר הטפטפות בספיקה שלהן ובפרק הזמן המושקה. לדוגמא: אם בתא השטח המושקה יש 100 טפטפות בספיקה של 2 ליטר לשעה, וההשקייה פועלת לשעתיים בשבוע, כמות ההשקייה היא 400 ליטר בשבוע, או 1600 ליטר (1.6 קוב) בחודש ( 100 * 2 * 400=2 ליטר בשבוע).

* יש לפעול בשיקול דעת ולבחון את כמויות ההשקיה המסופקות ע"י מחשבוני וטבלאות ההשקיה השונים, ולהשתמש בהם ככלי עזר בלבד לקביעת כמות ההשקיה. יש לקחת בחשבון כי מזג האוויר משתנה מאוד משנה לשנה, ואירועי שרב קיצוניים, כמו גם אירועי קור וגשם, יכולים להשפיע משמעותית על כמות ותדירות ההשקיה. בנוסף, שתילות צעירות, צמחים הנושאים פרי, צמחי צל, וצמחים הרגישים משמעותית לחוסר/ עודף השקיה (דוגמת סוקולנטים הרגישים לעודף השקיה או צמחים טרופיים הרגישים ליובש) ידרשו תנאי השקיה שונים מאלו הרשומים במחשבוני ההשקיה, ולכן לעיתים יהיה צורך להתאים את כמות ותדירות ההשקיה באופן פרטני לכל צמח וקבוצת צמחים, ולא להסתמך על חישובים תיאורטיים בלבד.

שיטות השקיה שונות

למרות שמטרתן של כל שיטות ההשקיה השונות היא אספקת מים לשורשי הצמח, כאשר לוקחים בחשבון פרמטרים כמו בזבוז מים, דיוק בכמות ותדירות ההשקיה, הוספת דישון למי ההשקיה ועלויות, רואים שיש יתרונות וחסרונות לכל שיטה, ועל כל גנן לבחור את שיטת ההשקיה המתאימה לו ולגינתו.

השקיה ידנית – במקרים רבים הגנן הביתי יעדיף להשקות את הגינה ידנית, בין אם בעזרת צינור או מזלף. השקיה ידנית טובה ויעילה במקרה ובמדובר בגינה קטנה יחסית או מרפסת, רצון לחסוך בעלויות או מגבלה אחרת בהתקנת מערכת השקיה אוטומטית, וכאשר יש מספיק זמן ורצון לתת לכל צמח את ההשקיה המותאמת לו. מנגד, השקיה ידנית עלולה להיות בעייתית כאשר מדובר בגינות גדולות, ופעמים רבות חוסר תשומת לב יכול לגרום להשקיה עודפת/ חסרה/ לא סדירה אשר פוגעת בהתפתחות הצמחים. לכן, מלבד תגבורי השקיה נקודתיים בעונות החמות, מומלץ לקבוע מערכת השקיה אוטומטית לגינה, אשר תופעל ע"י בקר ותאפשר השקיה סדירה לצמחים וראש שקט לגננים.

השקיה בהמטרה – שיטת ההשקיה בהמטרה, אשר נהוגה בגינות רבות ובעיקר במדשאות, מאפשרת אספקת כמות גדולה של מים בזמן קצר. הממטרות / מתזים מאפשרים פיזור מהיר וטוב של המים בשטח הגינה, ובכך מאפשרים להקים מערכת השקיה אוטומטית לשטחים גדולים במחיר זול יחסית. עם זאת, חשוב לזכור שלהשקיה בהמטרה ישנם חסרונות רבים, ביניהם הרטבת נוף הצמחים, הצורך בתכנון מדוייק בהצבת המתזים / ממטרות, פיזור עודף ולא נקודתי של המים בשטח (אשר עלול לגרור עשביה ובזבוז מים), והצורך בלחץ גבוה להפעלת ההמטרה.

השקיה בטפטוף – שיטת השקיה זו, אשר הומצאה בישראל בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20, היא שיטת ההשקיה הטובה והיעילה ביותר. בהשקיה בטפטוף, המים זורמים בלחץ בצנרת ההשקיה ויוצאים מהטפטפות הקיימות בצינור או נעוצות בו, ואלו משחררות את המים באופן נקודתי ומדוייק בהתאם לספיקה שנקבעה מראש. כיום, ישנן טפטפות בעלת ספיקה קבועה המסוגלות לשחרר מים בספיקה של בין 0.5-25 ליטר לשעה (ל"ש), וישנן טפטפות להן ניתן לשנות את הספיקה באופן ידני, כך שניתן להתאים את סוג הטפטפת ואת מספר הטפטפות לסוג וגודל הצמח. ככלל, מומלץ לחבר את הטפטפות כך שיווצר פיזור רחב ככל הניתן של המים על הקרקע, והשטח המושקה יכסה את בית השורשים של הצמח. לדוגמא, עדיף להתקין לעץ פרי שלוש או ארבע טפטפות של 4 ל"ש במקום טפטפת אחת של 12 ל"ש או 2 טפטפות של 8 ל"ש, לקבלת פיזור רחב יותר של מי ההשקיה. בנוסף, מומלץ שהטפטפות ימוקמו כך שבסיס הגזע )צוואר השורש( של הצמח ישאר יבש, כדי למנוע רקבונות באיזור רגיש זה. במידה וישנם סוגים שונים של צמחים באיזור מסויים, הנבדלים משמעותית בדרישות ההשקיה שלהם, מומלץ להתקין לכל סוג צמחיה קו טפטוף נפרד. מבחינת תחזוקה, יש לוודא כי לפני קו הטפטוף מותקן ווסת לחץ ולבדוק שהטפטפות לא נסתמות לאחר מספר עונות גידול.

טיפים נוספים

• צמחים חסכני מים – ניתן למצוא אצלנו צמחים רבים העונים על ההגדרה "צמחים חסכני מים," המסומנים בשילוט בצבע כחול. צמחים אלו מגיעים ברובם מאקלים צחיח או צחיח למחצה, ויתאימו לגינות בהן ההשקיה מועטה. יש לזכור, כי בשלב ראשון לאחר שתילת הצמחים יש לדאוג להם להשקיה שתאפשר ביסוס תקין של השורשים בקרקע, ורק לאחר ביסוס הצמחים בקרקע ניתן ומומלץ להפחית את תדירות וכמות ההשקיה, בהדרגה, עד שבחלק מהצמחים ניתן להפסיק להשקות לגמרי.
• מומלץ לבדוק את תקינות מערכת ההשקיה לפחות פעם בשנה, לקראת האביב. יש לוודא כי חיבורי החשמל תקינים ולהחליף סוללות במחשב ההשקיה, לנקות את מסנני המים, לפתוח את המערכת ולוודא שאין חורים ופיצוצים בצינורות ההשקיה או הטפטפות, לכוון את זווית הממטרות במידת הצורך, ולהתאים מחדש את תדירות וכמות ההשקייה לפי השינויים שחלו בצמחים השתולים בגינה.
• מכיוון שהאיבר הקולט את המים לצמח הוא השורשים, מומלץ להשקות רק את הקרקע, ולא להרטיב את עלוות הצמח, כדי לחסוך במים ולהקטין את הנגיעות במחלות פטרייתיות ומזיקים דוגמת כנימות הנהנים מעודף לחות באיזור העלווה. בנוסף, מומלץ להשקות בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות, כדי לאפשר אספקת מים טובה בשעות הבוקר והצהריים, ולאפשר התייבשות טובה של הקרקע והעלווה (במידה ונרטבה) עד הערב.
• שתילים צעירים בתקופת קליטה דורשים תשומת לב רבה, הכוללת השקיה בתדירות גבוהה של גוש השורשים הראשוני. לאחר התבססות הצמח, ניתן ומומלץ לרווח באופן הדרגתי בין השקיות ולהרחיק את הטפטפות מבסיס הגזע, בנוסף לשינוי כמות ההשקיה בהתאם לגודל הצמח.

 

לשאלות נוספות לגבי השקיה ועזרה בתכנון והכנת מערכות השקיה אתם תמיד מוזמנים לפנות אלינו.

נשמח לראותכם, צוות משתלת סלונר