זה הזמן- אביב

זה הזמן- אביב
עונתיים, רב-שנתיים עשבוניים וגיאופיטים

כתבה וצילמה: לירון סלונר, הנדסאית אדריכלות נוף, משתלת סלונר

פרחי עונה
בחודש מרץ מתמעטים גשמי החורף, שגם כך בשנה זו לא היו מרובים כל כך, ופרחי החורף מגיעים לשיא פריחתם. יש להמשיך לדשן, להשקות בהשקיות סדירות, לתמוך צמחים גבוהים ולהסיר תפרחות ישנות- הסרת התפרחות חשובה כדי שהצמח לא יחנוט זרעים אלא ימשיך לפרוח בחודשים אפריל- יוני.
למרות שאנחנו רק בפתח האביב, ניתן כבר לשתול ולזרוע פרחי קיץ, מכיוון שבמרבית אזורי הארץ חלפה כבר סכנת הקור.
צמח אשר נשתל באביב וניתנת לו הזדמנות להתבסס ולהתפתח במהלך חודש של טמפרטורות נוחות, עומד בתלאות הקיץ טוב יותר מצמח זהה שיישתל בשיא הקיץ.
יש להקפיד על הכנת קרקע טובה לפני שתילת עונתיים וגיאופיטים – הפיכת האדמה בעזרת מקלטר או קלשון, ערבובה עם דשן אורגני כגון הומוס או קומפוסט ביחס של כ-5 ליטר למ"ר.

צמחים פורחים שניתן לזרוע או לשתול בגינה בשמש או בחצי צל הינם דליה מזני מכלוא, חמנית מצויה, קוסמוס מנוצה, ציניה מזנים שונים, טגטס מזנים שונים, רגלה מזנים שונים (פורטולקה), נזרה סינית (אסתר), פטוניית כלאיים, מלמפודיום ביצני, גומפרנה כדורית, קתרנטוס ורוד (וינקה), ירבוז תלת-גוני וצלוזיה מכסיפה.
את רוב הצמחים ניתן להשיג גם בזרעים, גם בכוסיות וגם בעציצי ליטר פורחים – לקבלת אפקט מיידי.
צמחים עונתיים הינם צרכני מים גדולים ולכן נשתדל לשתול אותם בשטחים מצומצמים ובמיכלים, לשם קבלת אפקט משמעותי יותר.
שתילת העונתיים צריכה להיות במקום מרכזי בגינה בו ניתן להשקותם במרוכז, יש בו ניקוז מוצלח ואפשרות לדישון קבוע.
מומלץ להימנע משתילה חוזרת של אותו הצמח באותו מקום בגינה כדי שלא ייווצר ניצול חד-צדדי של הקרקע.
עקרון זה נכון בעיקר לגבי צמח הוינקה. ידוע לנו שבשתילה חוזרת של וינקה באותו שטח התמוטטו שתילים רבים כתוצאה ממחלות שורש שונות.

רב-שנתיים עשבוניים
כדי לפצות על צמצום העונתיים ולחסוך במים בצורה נוספת, נשתול בגינה רב-שנתיים עשבוניים (Perennials), המוסיפים עלווה ופריחה צבעונית לאורך השנה.
קבוצת הצמחים הזו היא קבוצה גדולה ומגוונת של צמחים לא מעוצים בעלי פוטנציאל צימוח של מספר שנים ופריחה כבר מהשנה הראשונה (על פי רוב).
שימוש ברב-שנתיים עשבוניים בגינה הינו חשוב ומאתגר- הגנן לומד להסתכל על הגינה לטווח ארוך, לבצע פעולות אחזקה אחרות משל עונתיים כמו פירוק גושים, גיזום חידוש, עקירה והעברה למקום חדש כדי לשמור על מראם לאורך שנים.

ישנם מספר פרמטרים שמומלץ להתחשב בהם בשתילת רב-שנתיים עשבוניים:
• פריחה – מועד, צבע ויעילות הפריחה – בולטת/ עדינה.
לדוגמה – אם נרצה בגינה פריחות בולטות וגדולות כדאי להשתמש באחד מרב-השנתיים העשבוניים השייכים למשפחת המורכבים, כדוגמת חרצית מזנים שונים, דו-שן גזור עלים/ סגול, גרמית אקלון/ משתרעת, גיירדיה מזנים שונים, כוכב ימי, ברכיקומה מנוצה, מרגרטה גדולת-פרחים, קוראופסיס גדול- פרחים, גזניה מזנים שונים, אוזן-דב כלאיים ועוד.
• תנאי אקלים – שמש/ צל, לחות/ יובש.
מניסיוני, צמח נהדר ועמיד המחזיק גם בתנאי שמש וגם בתנאי צל מואר הוא הסיגל הקיסוסי, המתאים למגוון רחב של פונקציות בגינה כצמח משתרע.

• צורת העלים – זקופים/ עגולים.
לדוגמה עלי הדיאטס הסרגליים למול עלי העדעד הרחבים.
• צורת הצמח – פרוע/ צפוף.
ישנם רב-שנתיים בעלי צימוח פרוע המתאימים לגינה טבעית כגון גאורה קיפחת, פרובסקיה 'בלו ספייר' ומרוות מזנים שונים או בעלי צימוח צפוף ומסודר שמתאימים כתוחמי ערוגה או לצידי שביל כגון סנטולינה ננסית/ ירוקה, ציפורן סיני, עינן מסרקני, פליציה שיחית, גבנון בן-אזוב ועוד.
• גובה ומרווח סופיים – יקבעו את סדר השתילה – גבוהים מאחור ונמוכים מלפנים – ואת צפיפות השתילה/זריעה (מומלץ לעיין בקטלוג או לשאול במשתלה).

• צבע העלווה- צמחים רב-שנתיים מסוימים מצטיינים בצבעי עלווה מיוחדים.
הנה מספר דוגמאות לרב-שנתיים מומלצים בעלי עלווה צבעונית שיעזרו להחיות את הגן במינימום השקעה וללא פריחה:
– גוון אדום-סגול :ביצן מזנים שונים, יהודי נודד מזנים שונים או המיגרפיס סירוגי 'אקזוטיקה'
– גוון אפור : דרדר מאפיר/ חשוף פרי, דם- המכבים מזנים שונים, סביון מלבין, לוטוס מזנים שונים ודיכונדרה כסופה
– גוון צהוב-ירקרק : אספרג צפוף-פרחים 'מיירס', חמציץ וולקני 'וולווט סנסט' וליזמכיה עגולת-עלים 'מוזהב'
• מטרת השתילה- מהי הפונקציה שאותו צמח צריך לשרת בגינה.
לדוגמה – כצמח נמוך לכיסוי שטח בשמש הצמחים המומלצים הם חבלבל מאוריטני, סקיבולה שופעת, ויטידניה אוסטרלית, ארכובית קרקפתית, אפטניה לבובה, מיופורון קטן-עלים, נציץ ממינים שונים ועוד.

גיאופיטים
במרץ-אפריל מגיעה לסיומה פריחתם המרהיבה של צמחי הבצל והפקעת החורפיים, העלים מצהיבים, הפרחים נובלים והמראה הכללי אינו מוסיף חן לגינה.
ניתן להשאיר את מרבית הגיאופיטים בקרקע בתקופת האביב, לתת לעלים לקמול (ולהסירם לאחר מכן) ולאברי האגירה התת-קרקעיים להתחדש כדי שנוכל לקבל פריחה גם בשנה הבאה.
לאחר התייבשות מלאה של העלים מומלץ להוציא מהקרקע את פקעות ובצלי הגיאופיטים החורפיים מכיוון שהם רגישים להשקיית קיץ ולאחסן את חומרי הריבוי במקום יבש ומוצל עד לסתיו הבא.
בניגוד לגיאופיטים החורפיים-אביביים הרגישים להשקיית קיץ שגורמת להם לריקבונות, גיאופיטים הפורחים בקיץ מצוינים לשתילה בעונת האביב ולעתים גם נמצאים בתרדמה חורפית.
כמה גיאופיטים מוצלחים לשתילה אביבית הם מינים שונים של דהליה, קרינון, אגפנטוס, קניפהופיה, טולבגיה, קנה, היפואסטרום, המרוקליס, זפירנטוס, הברנטוס, שושן, אאוכומיס, גלוריוזה, בגוניית הפקעות וקלדיום (באזורים מוצלים).