רקפות

צמח הרקפת

הרקפת התרבותית צובעת לכולנו את ימי החורף הקרירים בצבעים עליזים וססגוניים, מוסיפה חיים ושמחה לכל גינה ומרפסת ולפיכך עציץ פורח של רקפת הוא מתנה נפלאה.
הרקפת פורחת בשפע פרחים מהסתיו ועד תחילת הקיץ (חצי שנה ויותר!) ולחלק גדול מזני הרקפות יש ריח נעים ועדין לפריחה, בייחוד לרקפת המצויה.
במשתלת סלונר תמצאו זנים רבים בצבעים שונים: רקפת "בר" מצויה, מכלואי רקפות תרבותיות, רקפות עם פרחים גדולים (cyclamen giganteum) או רקפות "מיני" עם פרחים קטנים המזכירים את פרחי הרקפת המצויה.

רקע
מקורה של הרקפת התרבותית ברקפת המצויה ( Cyclamen Persicum ) הנפוצה בטבע. הרקפת המצויה היא צמח פקעת ממשפחת הרקפתיים, מקורה במזרח אגן הים התיכון (סיציליה, קפריסין, דרום תורכיה, ישראל וסוריה) והיא גדלה בשטחים הרריים, נקיקי סלעים, חורש וככלל – במקומות מוצלים או מוצלים למחצה. הרקפת המצויה צומחת עם הסתיו ותחילת הגשמים, פורחת במהלך החורף והאביב ובקיץ עליה נעלמים והפקעת נותרת באדמה.
פקעת הרקפת מסוגלת להאריך שנים יותר מאורך חיי אדם.
הרקפת התרבותית מתאימה לגידול בבית יותר מהרקפת המצויה. עם זאת, בדרך כלל משך חייה קצר יותר.
לרוב הרקפת התרבותית אינה עוברת תקופת תרדמה מוחלטת ואם עליה נעלמים- יתכן שלא תופיע שנית (בניגוד לרקפת הבר).

מהם התנאים הדרושים לרקפת התרבותית?
הרקפת דורשת מקום קריר ומוצל, לחות והשקיה סדירה. בגינה מומלץ לשתול אותה במסלעה, במדרון ובכל מקום בו הקרקע מנוקזת היטב. בבית יש לשים אותה קרוב ככל הניתן לחלון פתוח או במרפסת. ככלל יש להרחיקה ממקורות חום.

השקיה
את הרקפת יש להשקות פעם – פעמיים בשבוע, כאשר אדמת העציץ יבשה מעט. ההשקיה תעשה במים קרים, ע"י הנחת העציץ בצלחת מים למשך 30-60 דקות. לאחר ההשקיה יש לאפשר לעודפי המים שבעציץ להתנקז. חשוב לזכור – עודף מים יגרום לריקבון מיידי.
מומלץ שלא להרטיב את העלים והפרחים, ולהימנע מהשקיה כל עוד הקרקע רטובה.

קור
הרקפת זקוקה למנות קור ניכרות כדי להתפתח ולפרוח היטב, והטמפרטורות האופטימליות עבורה הן 10-15 מעלות.
בכדי לעזור לרקפת לקבל את מנות הקור הרצויות, בנוסף להשקיה במים קרים, ניתן לפנק אותה בשתי קוביות קרח יומיות (להניח אותן בסמוך לשולי העציץ ולא על בסיס הצמח) ולהוציאה בשעות הלילה למרפסת או מחוץ לאדן החלון.
יש לזכור שגם קוביות הקרח הן מים, ולהימנע מ"פינוק יתר" שיגרום להשקיה עודפת.

אור ולחות
הרקפת זקוקה לשפע של אור, ללא שמש ישירה.
את הלחות שהרקפת זקוקה לה, ניתן להשיג על ידי הצבתה בקרבת חלון פתוח ו/או הנחתה על צלחת עם אבני טוף רטובות, מבלי שהעציץ יבוא במגע ישיר עם המים, כך ניצור מיני אקלים מתאים.
יש לשים דגש על עניין הלחות בבתים ממוזגים, בהם האוויר יבש במיוחד.
מומלץ שלא לרסס את הרקפת במים- הרטבת הצמח עלולה להביא למחלות עלים, צריבת העלים עם חשיפתם לאור ולריקבון הפרחים הניצנים.

מה עושים עם הרקפת בסוף העונה?
כאמור, הרקפת התרבותית עמידה פחות מהרקפת המצויה ואם תעלם יש סיכוי גדול יותר שלא תופיע בעונה הבאה.
עם זאת, לעיתים ממשיכה הרקפת התרבותית להתקיים ואף לפרוח אחרי החורף אל תוך הקיץ. כך או כך, רקפת מצויה או תרבותית, הוראות ההשקיה זהות:
• כל עוד הרקפת פורחת, יש להשקות באופן מלא וסדיר (רקפת מצויה יכולה להסתדר בהשקיה מסודרת אך מעטה).
• אם הפריחה נעלמת יש להמעיט בהדרגה בהשקיה ועדיין להתמיד בה.
• כשהעלים נעלמים יש להפסיק את ההשקיה.

מה עושים עם הפקעת?
ניתן לשמור פקעות של רקפת תרבותית משנה לשנה אך יש לזכור שרק זנים מעטים מסוגלים להתגבר על חום הקיץ הישראלי ולפרוח שנית כעבור שנה. מי שמעוניין לנסות לשמור את הפקעת, יפעל על פי ההנחיות הבאות:
אם הפקעת שתולה באדמה יש להשאירה שם להמעיט בהשקיה ככל הניתן.
אם הפקעת שתולה בעציץ אין להוציאה. יש להניח את העציץ במקום מוצל, קריר ויבש. בסתיו הבא, עם הגשם הראשון, יש להתחיל להשקות בהדרגתיות .

טיפים לגבי הרקפת:
* דישון יגביר את צמיחת הרקפת ופריחתה. מומלץ להשתמש בדשן נוזלי לצמחים פורחים בשילוב דשן בשחרור איטי.
* אדי גז ועשן חמים עלולים לפגוע ברקפת ולכן יש להרחיקה מתנורים.
* אם שותלים או מניחים מספר רקפות זו ליד זו יש לשמור על מרווחים שיאפשרו להן לקבל אור מכל צדדיהן.
* הרקפת פורחת היטב בתנאים של צמצום ולכן אם מעבירים אותה לעציץ אחר, מומלץ שיהיה זה עציץ הגדול במידה אחת בלבד (בערך פי 2 מנפח העציץ הקודם).
* למניעת ריקבון רצוי להוריד פרחים יבשים על ידי סיבוב עדין וללא מספריים.
* ניתן לשתול רקפת בשילוב עם צמחי עלווה כגון קיסוס ופוטוס וליצור בעזרתה מוקד עניין צבעוני בכל פינה בבית ובגן.