דישון צמחי בית וגן

דישון צמחי בית וגן

דישון הוא אחד הגורמים המרכזיים שמשפיעים על התפתחותם וגדילתם של צמחים, ומאפשר לקבל צימוח תקין ויבול רב של גידולים חקלאיים. לכן, מצאנו לנכון לרכז בעלון זה תשובות לשאלות מפתח בנושא הזנת הצמח, תוך התמקדות בדישון צמחי בית וגן.

מהו דשן?
דשן הוא חומר המשמש להעשרת הקרקע או הצמח במינרלים*, לשם שיפור הצמיחה של גידולים. דשן יכול להיות מוסף לקרקע, למצע מנותק (בגידול בעציצים), למים (בגידול הידרופוני), ואף להיות מרוסס ישירות על עלוות הצמח. כדי שצמחים יוכלו לצמוח באופן תקין, לייצר רקמות חדשות, ולהניב פירות וזרעים, הם זקוקים למספר לא מבוטל של 14 מינרלים חיוניים, הנקראים גם יסודות הזנה (וזאת מלבד היסודות פחמן, חמצן, ומימן שמגיעים לצמח מהאוויר ומהמים שהוא קולט).
* על פי רוב, דשנים מכילים מינרלים, אך בהגדרתו הרחבה דשן יכול להכיל גם חומרים אחרים שמזינים את הקרקע או הצמח ולא בהכרח מספקים לצמח מינרלים באופן ישיר, דוגמת חומצות הומיות ואמיניות, וחומרים אורגניים נוספים.

ממה מורכב דשן?
דשנים שונים מכילים ריכוזים משתנים של יסודות ההזנה החיוניים לצמח, אותם ניתן לחלק לשתי קבוצות: יסודות מאקרו ויסודות מיקרו. יסודות מאקרו הם מינרלים להם הצמח זקוק בכמויות גדולות יחסית והם אשלגן (K), זרחן (P), חנקן (N), סידן (Ca), מגנזיום (Mg), וגופרית (S). יסודות המיקרו הם יסודות אותם הצמח צריך בכמויות קטנות יחסית והם ברזל (Fe), נחושת (Cu), אבץ (Zn), מנגן (Mn), מוליבידן (Mo), בורון (B), כלור (Cl), וניקל (Ni).

למה לדשן?
במהלך תקופת הגידול, מאגר המינרלים בקרקע קטן בשל קליטתם על ידי הצמח, קליטתם ע"י מיקרואורגניזמים בקרקע, או שטיפתם מעבר לבית השורשים עם מי ההשקייה/ גשמים. מצב זה יכול לגרור מחסור זמני ביסודות החיוניים, אשר פוגע בצימוח ולעיתים מפסיק אותו לגמרי. הפגיעה עשויה להתבטא בהאטה בצימוח העלים, הגבעולים, ו/או השורשים, בהיעדר צימוח חדש, בהיעדר פריחה והנבה, וכן בירידת כושר עמידות הצמח למחלות ומזיקים. חשוב לציין כי מחסור ביסודות המאקרו נפוץ יותר, שכן הכמות הנחוצה מהם לגידול תקין של הצמח היא גבוהה, אך עם זאת, גם יסודות המיקרו הנצרכים בכמויות קטנות חיוניים לא פחות מיסודות המאקרו, ומחסור בהם יגרור אף הוא פגיעה בגידול.

איך מזהים סימני מחסור בצמח?
למחסור במינרלים יכולים להיות ביטויים שונים כתלות בסוג הצמח והיסוד החסר. תסמיני המחסור המוכרים ביותר הם האטה בקצב הצימוח, ושינוי צבעם של עלי הצמח (לרוב דהייה או הצהבה). עם זאת, ישנם תסמינים רבים לסימני מחסור בצמחים, בהם ניתן למנות את אופן שינוי הצבע (למשל, עלה בהיר שהעורקים שלו כהים או עלה ירוק שעורקיו בהירים), שינוי צורת העלים, וכל שינוי התפתחותי באיברי הצמח האחרים (דוגמת קודקודי הצימוח והפירות). במילים אחרות, אבחון ויזואלי של סימני מחסור איננו פשוט כלל, ויש להיעזר באיש מקצוע אשר מכיר את הצמח כדי לפרש את סימני המחסור. יש לציין כי לשם לאבחנה מדויקת יש לבצע בדיקות מעבדה של העלים והקרקע.

האם יש סכנה בדישון יתר?
כמו בתזונתם של בני אדם, גם אצל צמחים צריכה עודפת של יסודות הזנה חיוניים היא מסוכנת. מתן דישון בריכוזים גבוהים מעבר למומלץ יכול לגרור תגובת רעילות בצמח בעקבות ריכוז עודף של המינרל בצמח. עודף דישון עלול לגרום גם למצב הנקרא עקת מליחות, בו כמות היסודות שהצמח מקבל גבוהה מדי והוא מתקשה לקלוט מים ולתפקד בסביבה מלוחה מעבר ליכולתו (הדשן הוא מלח לכל דבר בהקשר זה). עודף דישון לרוב מאופיין בהאטת/ עצירת הצימוח, הופעת כתמים חומים-אדומים על עלי הצמח, והופעת צריבות בקצוות העלים ובקודקודי הצימוח (כמובן שתסמיני הנזק משתנים מצמח לצמח). חשוב לציין כי לא ניתן להוציא את עודפי המינרלים מהצמח לאחר קליטתם, ועל כן האפקט הוא בלתי הפיך, ובמקרים קיצוניים אף יכול לגרום למות הצמח.

מתי לדשן?
ככלל, יש לדשן בהתאם להוראות יצרן הדשן המוטבעות על אריזת המוצר, וכדאי לדשן במינונים המצויינים על האריזה, וזאת לפני הופעת סימני מחסור. הדישון יינתן בעיקר בתקופת הגידול של הצמח ולא בתקופה בה הצמח נמצא בתרדמה או סובל מעקה אחרת (דוגמת מחסור בהשקייה). מכיוון שבישראל עונות הצימוח העיקריות הן האביב והסתיו, רוב הצמחים בארץ ייהנו מדישון בעונות המעבר ולא בשיא הקיץ והחום. בחורף מוטב להפסיק לדשן שכן רוב הצמחים בתרדמה חלקית (אלא אם כן מדובר בצמחים שעונת הצימוח שלהם היא החורף, דוגמת ירקות ופרחי חורף).

אלו סוגי דשנים קיימים?
ניתן לחלק את הדשנים הנמכרים במשתלה לשלוש קטגוריות עיקריות: דשנים מסיסים או מומסים, דשנים בשחרור מבוקר, ודשנים אורגניים.

1. דשנים מסיסים/מומסים: הדשנים המסיסים הם בעצם מלחי המינרלים בצורתם הגולמית, בעוד הדשנים המומסים הם תמיסה נוזלית בה מומסים המלחים באופן אחיד. לאחר יישומם, דשנים אלו מגיעים מיד אל תמיסת הקרקע, וכך גם אל הצמח, ולכן פעולתם מהירה והם בעלי אפקט מהיר וחזק על הצימוח. יש לקחת בחשבון שדשנים אלו גם נשטפים מהר מאיזור בית השורשים, ולכן יש צורך ליישמם לעיתים קרובות, ובשל הגעתם המהירה לצמח יש סכנה בדישון יתר ורעילות לצמח ולסביבה. ניתן ליישם דשנים אלו בהשקייה בעזרת מזלף, ע"י ריסוס עלוותי, או דרך מערכת ההשקייה באמצעות משאבת דישון יעודית (במקרה זה יש להוסיף בראש המערכת מונע זרימה חוזרת על פי חוק).

2. דשנים בשחרור מבוקר: דשנים הבנויים מתלכידים קטנים בצורת גרגרים, בתוכם מצויים המינרלים. השתחררות הדשן מהתלכידים תלויה בגורמים שונים שאותם קבע היצרן. גורמים אלה עשויים להיות טמפרטורה, רטיבות הקרקע, או פירוק ביולוגי של קליפת התלכיד על ידי מיקרואוגניזמים בקרקע. היתרון הגדול בדשנים אלו הוא האפשרות לדשן אחת לתקופה ארוכה, וכך להימנע מדישון יתר ורעילות לצמח ולסביבה, כך שבסופו של דבר ניתן להשיג ניצול טוב יותר של הדשן. דשנים אלו נבדלים בהרכבם וגם בקצב שחרורם, שיכול לנוע בין 3 חודשים לשנה. לדשנים אלו אפקט פחות ראוותני מהדשנים המומסים, שכן הם אינם מאיצים באופן מופרז את הצימוח ובכך חוסכים גיזומים מיותרים. בכדי ליישמם, יש להצניע את כמות הדשן הרצויה בתוך הקרקע, באיזורים מושקים בלבד.

3. דשנים אורגניים: דשן אורגני הוא חומר ממקור טיבעי המכיל מינרלים זמינים לצמח. הדשנים האורגניים יכולים להיווצר מחומרי מוצא שונים דוגמת זבל פרות ועופות, רסק עץ, שאריות מזון, גפת, ועוד. לאחר תהליך פירוק הנקרא קומפוסטיזציה, חומרי המוצא יהפכו לתערובת הנקראת קומפוסט, המכילה הרבה מינרלים בתוספת חומר אורגני מפורק למחצה. פירוק נוסף של הקומפוסט, הנעשה בדרך כלל בעזרת תולעים אדומות, ייאפשר יצירה של רקבובית, או בשמה הלועזי הומוס. הדשנים האורגניים לכן מכילים גם יסודות מאקרו ומיקרו, וגם חומר אורגני, שלו יתרונות רבים בשיפור מרקם וחיות הקרקע. מכיוון שחלק מהמינרלים בדשנים אלו מצויים בחומר האורגני, הם אינם זמינים מיידית לשימוש הצמח, ופירוקם האיטי מאפשר הזנה לאורך זמן בדומה לדשנים בשחרור מבוקר. עם זאת, יש לזכור כי בניגוד לדשנים הכימיים, לדשנים אורגניים יש לרוב ריח לא נעים, וכי קשה לשלוט על הרכבם המדוייק ועל קצב פירוקם בקרקע.

כיצד ניתן לדעת מה יש בתוך הדשן שקניתי?
על אריזת כל אחד מהדשנים במשתלה ניתן למצוא את ההרכב הבסיסי שלו, המיוצג ע"י ריכוז יסודות המאקרו חנקן, זרחן ואשלגן. ריכוז יסודות אלו יופיע לפי סדר קבוע המציין את אחוז היסוד בדשן, כך שדשן שרשום עליו לדוגמא 5:3:8 (N:P:K) מכיל 5% חנקן, 3% זרחן, ו-8% אשלגן. במידה וקיימים בדשן יסודות הזנה נוספים, יצרן הדשן נוטה לציין זאת באופן ספציפי ע"י ריכוזם ביחידות שנקראות חלקי מליון, שמשמעותן כמות היסוד במ"ג, לכל ק"ג דשן.

איזה דשן לבחור?
לגורמים שונים דוגמת חומציות מצע הגידול, רטיבות מצע הגידול, מאפייניו הפיזיקליים של המצע, טמפרטורת הגידול, וסוג הצמח יש השפעה מכרעת על יכולת קליטת יסודות ההזנה ע"י הצמח. לכן, יש לבחור דשן לא רק לפי סוג הצמח, אלא לפי מצע הגידול בו הוא גדל. הסיבה לכך שישנו מגוון כל כך רחב של דשנים היא שלכל דשן יתרונות וחסרונות, והתשובה בבחירת הדשן תלויה לא רק בצמח ובמצע, אלא גם ביכולת היישום של המגדל, עלות הדשן, ופרמטרים נוספים. עם זאת, ריכזנו עבורכם מספר המלצות, המתחשבות בעיקר בסוג מצע הגידול ובסוג הצמח:

• בגידול בקרקע נעדיף להתבסס על שימוש בדשנים בשחרור מבוקר, או בדשנים אורגניים, שיאפשרו הזנה מאוזנת וארוכת טווח. במידה ומדובר בצמחים בעלי און צימוח גבוה (דוגמת ירקות וצמחים עונתיים) נוכל לתגבר בדשנים מסיסים/מומסים בשלבי מפתח לאורך הגידול.
• בגידול בעציצים נעדיף ללכת לפי אותם כללי בסיס כמו בקרקע, אך לשים את הדגש על כך שמאגר המינרלים בעציץ מוגבל. לכן, מומלץ לדשן בעציצים לעיתים תכופות יותר, ולהקפיד על ניקוז העציץ למניעת המלחה.
• בגידול הידרופוני נעדיף להשתמש בדשנים מומסים ייעודיים, או בדשנים מסיסים אותם נצטרך להמיס באופן מלא לתמיסת ההזנה. בגידול הידרופוני, בשונה מגידול בקרקע, אין מאגר מינרלים עליו ניתן להסתמך, ולכן כאשר לא נוסיף מספיק דשן הצמח מיד ירגיש במחסור (או לחלופין, בעודף). במצב זה, יש לוודא הוספה של דשן המכיל את כלל יסודות ההזנה אותם הצמח צריך. בנוסף, יש לבצע בדיקות תכופות של מוליכות (EC) וחומציות (pH) תמיסת ההזנה ולהתאימם לסוג הגידול.
• בגידול מדשאות נשתמש בדשנים יעודיים למדשאה המכילים אחוז גבוה של חנקן, הנועד להגביר את צימוח הדשא ולחזקו. מומלץ ליישם בעונות המעבר, בדגש על עונת האביב. בשתילה חדשה של דשא או שיקום מדשאה מומלץ להשתמש בדשן סטרטר למדשאות המכיל ריכוז גבוה של זרחן.
• צמחים פורחים ועצי פרי נדשן בדשנים יעודיים המכילים אחוז גבוה של זרחן ואשלגן ביחס לחנקן, ומאפשרים את הגברת הפריחה והיבול, על חשבון צימוח ענפים ועלים.
• צמחים אוהבי קרקע חומצית דוגמת אזלאה, הורטנסיה, קמליה, גרדניה, ואחרים ידושנו בדשנים חומציים המיועדים להוריד את רמת החומציות (pH) במצע בנוסף להוספת המינרלים. בקרקעות הארץ פעולת דשנים אלו מוגבלת, אך בתערובות גידול למיכלים הם יעילים יותר.
• צמחי בית ניתן לדשן בדשנים נוזליים בעלי הרכבים יעודיים לצמחי בית, או בדשנים בשחרור מבוקר. לא מומלץ לדשן צמחי בית בדשנים אורגניים בשל הרכבם הבעייתי וריחם החזק. אנו במשתלה ממליצים להשתמש במותג הדשן שלנו "דשן סלונר", המכיל יסודות מאקרו ומיקרו בתוספת ברזל, ומעולה לדישון צמחים בעציצים בכלל, וצמחי בית בפרט.
• במצבים של מחסור בברזל, הניכר בדרך כלל בהצהבה בין עורקית של עלי הצמח, ניתן להשתמש בדשנים יעודיים הנקראים "תוספי ברזל". צמחים הרגישים למחסור בברזל בקרקע הם עצי לימון, גרברה, הורטנסיה, ברונפלסיה ועוד. גם מדשאות סובלות לעיתים ממחסור בברזל, אך לא כל הצהבה של המדשאה משמעותה מחסור כזה. יש לציין כי בדשן הברזל יגיע בתוספת חומר נוסף הנקרא כלאטור, המקל על יכולת קליטת הברזל ע"י הצמח.

לשירותכם תמיד, צוות משתלת סלונר