התקשרו עכשיו: 08-9410577

צמחי מים

בריכת נוי בגינה הכוללת מפל מים, צמחיה ודגים משנה את פני הגינה, מענגת ומרגיעה.

רחש הבריכה, השתקפות הצמחים במים, ביקור חרקים וציפורים וכמובן נוכחות גדולה של צמחים אותם לא היינו יכולים למצוא בגינה רגילה, תורמים לתחושה המיוחדת שמעניק אלמנט המים.
צמחי המים הכרחיים להצלחת בריכת הנוי, בעיקר מכיוון שהם מסייעים לשמירת איזון אקולוגי; הן מבחינת איכות המים והן מבחינת היצורים החיים בה ובסביבתה.
לאחר שהחלטנו על אופי הבריכה ותכננו אותה, קבענו את מיקומה והשלמנו את בנייתה, נוכל לפנות לבחירת צמחי המים.

פונטידריה

סוגי הצמחים
נהוג לחלק את צמחיית הבריכה לארבע קבוצות :
1. צמחי מים עמוקים – צמחים החיים בעומק של 30 ס"מ ויותר. צמח פופולארי המשתייך לקבוצה זו הוא הנימפיאה (שושנת המים). צמחים נוספים מהקבוצה הם פונטדריה, אירוס ענף, מיריופיליום וטליה.
2. צמחים טבולים מחמצנים – צמחים החיים מתחת לפני המים, צורכים מינרלים המשמשים מזון לאצות וכך מגבילים את התפתחותן. בנוסף, צמחים אלה צורכים פחמן דו-חמצני ורעלים מהמים ומשחררים חמצן; לפעולות אלה חשיבות בקיום דגי הבריכה ולפעילות חיידקים המפרקים חומר אורגני. ניתן לשתול צמחים אלה ישירות במצע שבקרקעית הבריכה או בסלסלה המונחת עליה. על קבוצה זו נמנים אלודיאה, נימפואידס וסגיטריה.
3. צמחים צפים – צמחים שעלוותם צפה על-פני המים, שורשיהם מתפתחים לתוך המים אך הם חסרי אחיזה בקרקע או במצע. צמחים אלה צורכים מלחים שונים הנמצאים במים  ובכך משפרים את איכותם. על קבוצה זו נמנים יקינטון, חסת מים ואזולה.
4. צמחי גדה, מים רדודים ובוץ – צמחים שרק שורשיהם או חלקיהם התחתונים נמצאים בתוך המים. נשתלים באזורי הגדה של הבריכה, בעומק 20 – 0 ס"מ. ביניהם קלה חבשית, שבטבט, גומא ואקורוס.

גומא מגוון

נימפיאות – שושנות מים
לנימפיאות פריחה מרשימה ועלווה רחבה המכסה את מימי הבריכה, מצלילה אותה ומונעת התפתחות אצות. ישנם סוגים רבים של נימפיאות המתאימים לעומקים ולאזורי גידול שונים,
למשל נימפיאות ממוצא טרופי (Tropical water lilies) שהן ריחניות על פי רוב, רגישות לקור ולפיכך מתאימות לאזור מישור החוף ולעומתן נימפיאות שמוצאן מאקלים ממוזג
(Hardy water lilies) והן עמידות מאוד לקור. ניתן לחלק את סוגי הנימפיאות גם לנימפיאות רגילות וננסיות – לאחרונות עלים ופרחים קטנים יותר.
בנוסף יש להבדיל בין נימפיאות יום ולילה: הראשונות פורחות מהבוקר ועד אחר הצהריים והנמנות על הקבוצה השניה פורחות בלילה ועד לבוקר שלמחרת.
הנימפיאה דורשת שמש מלאה אך יכולה להסתגל לתנאי חצי צל.
המלצתנו היא לגדל אותה בתנאים של חצי יום שמש – כך יתחממו המים פחות, התפתחות האצות תואט ועדיין תהיה מספיק שמש המאפשרת פריחה.
בצל מוחלט הנימפיאה לא תפרח !
הנימפיאה מעדיפה מים שקטים, אדמה כבדה ודישון באביב ובקיץ. בחורף היא מצויה בתרדמה ועירומה מעלים ועם פריחת האביב היא מתחדשת ומצמיחה עלים חדשים.
אין להוציא את הפקעות מהמים בתקופת התרדמה.

נימפאה – שושנת מים

שתילה
צמחי מים דורשים אדמה ענייה בחנקן ובחומרי דישון ורצוי לשם כך להשתמש באדמה חרסיתית וכבדה.
ישנן שתי שיטות לשתילת צמחי מים : בסלסילות המלאות באדמה כבדה או ישירות בשכבת אדמה בקרקעית הבריכה.
שתילה ישירה בקרקע תורמת לגידול נמרץ של הצמחים אך דורשת דילול תדיר וניקיון של הקרקעית.
שתילה בסלסילות מיוחדות מקלה בטיפול בצמחים – דישון, גיזום, חלוקות קני שורש ועוד. על הסלסילות ניתן לפזר חלוקי גרנוליט קטנים או אבני סובסטרט ובכך למנוע בריחת קרקע מתוכן.
כאן המקום להדגיש כי יש להתייעץ עם מומחה לפני הכנסת אבנים לבריכה. חלק מהאבנים, דוגמת אבני גיר, עלולות להזיק לאיכות המים !
יש לתכנן את כמות הצמחים בבריכה בכדי להימנע מצפיפות יתר שתפגע בצמחים.
בבחירת הצמחים כדאי להתחשב בעונות הפריחה השונות (כך שנקבל פריחה מתמשכת ומשתנה לאורך השנה) וכן לדאוג שיהיו בבריכה צמחים מחמצנים וצפים, שיתרמו לאיזון האקולוגי.
חשוב – בבריכה חדשה יש להכניס את הצמחים למים רק לאחר מספר ימים, שלאחריהם המערכת האקולוגית הפכה מאוזנת יותר.

דישון
עודף חומרי דישון בקרקע ובמים עלול להגביר התפתחות אצות וכן להיות מזיק לדגים.
חשוב לא לדשן בבריכת הנוי בדשן כללי אלא להקפיד על שימוש בדשן המיועד לצמחי מים. יש לדשן אחת לשנה בתחילת האביב על ידי שימוש בדשן בשחרור איטי.
ניתן לדשן בטבליות אישיות לכל צמח.

טיפולים שוטפים
באביב כדאי לנקות את צמחי המים מעלים יבשים וחלקים מתים. בעונה זו ניתן להרבות אותם ע"י חלוקתם; ניתן לחתוך בסכין את קנה השורש החדש שהתפצל, רצוי כל שנתיים-שלוש.
הדברת מחלות ומזיקים עלולה להיות לא פשוטה משום שכל טיפול כימי עלול לפגוע בדגים ובאיזון הכללי של המים; אזורים נגועים בפטריות יש להסיר וכנימות ניתן לשטוף אל המים.
עם זאת יש לזכור כי צמחי המים מטבעם אינם רגישים למחלות ומזיקים.

אוננטת פלמינגו

אצות
על מנת למנוע התפתחות מוגזמת של אצות חשוב לדאוג שכשליש עד מחצית משטח פני הבריכה יהיה מכוסה ע"י צמחים צפים –
על-מנת להפחית את כניסת קרני שמש למים (קרינת השמש הכרחית להתפתחות האצות).
תיתכן התפרצות אצות באביב, כאשר עלי הצמחים לא מספיקים לכסות את פני הבריכה ועדיין אינם פעילים בספיחת החנקן שבמים
או כאשר מחליפים את המים ו/או מוסיפים אליהם מי ברז בכמות גדולה, אך הבריכה תגיע לאיזון טבעי מחודש עם התפתחותם המחודשת של הצמחים.
צמחים מחמצנים יתרמו למלחמה באצות בכך שיתחרו איתן על המזון במים ובנוסף ישחררו לתוכו חמצן.

טבלאות צמחי מים:

צמחי גדה

צמחים צפים

 

 

אלף עלה

 

דרימיופסיס מכולתה

 

הוטוניה לבובה קמיליון
קלה אתיופית
תליה מלבינה
סגירת תפריט
דילוג לתוכן