התקשרו עכשיו: 08-9410577

צמחים מטפסים בעלי פרי אכיל

גידול פסיפלורה בגינה הביתית
שעונית נאכלת (Passiflora edulis), המוכרת כצמח הפסיפלורה, הינה צמח מטפס שמקורו באיזורים הטרופיים של דרום אמריקה. לצמח יש צימוח נמרץ ביותר, והוא מניב בארץ בשני גלים עיקריים – גל קייצי וגל חורפי (הפרחים מצליחים להתפתח ולחנוט בעיקר בעונות הסתיו והאביב). לצמח ישנה פריחה יפהפיה בצבע לבן עם מרכז סגול אשר מזכירה בצורתה שעון ומכאן השם "שעונית", ופירותיו העגולים יכולים להיות סגולים או צהובים, וטעמם חמצמץ-מתוק.
הפסיפלורה מתאימה לתנאי הארץ החמים, מסתדרת בשמש ישירה ולאחר התבססות אינה זקוקה לשפע מים (לעיתים הפחתת השקיה לאחר התבססות מסייעת להגדיל את כמות הפרי). מומלץ לשתול את הצמח בעיקר בעונות החמות, באדמה או במיכל גדול, בקרבת גדרות או פרגולה. בנוסף, מומלץ להוסיף באופן תדיר חומר אורגני כמו קומפוסט או הומוס לקרקע בה שתול הצמח, בכדי לעודד פעילות מיקרוביאלית חיובית ובכך להאריך את חיי הצמח.

במידה ואין מספיק חרקים שיאביקו את הצמח, או שנרצה להאביקו ידנית, ניתן לעשות זאת באופן פשוט ביותר. כל שיש לעשות הוא להעביר את האצבעות מתחת לאיברים הפחוסים והירוקים שנמצאים במרכז הפרח ונקראים מאבקים, עליהם נמצאים גרגרי האבקה. לאחר מכן יש ללטף בעדינות את ה"מחוגים" של השעון של הפרח, המהוות את החלק הניקבי של הפרח, ולשאיר עליהם את גרגרי האבקה הצהבהבים. בפעולת משיכה פשוטה זו, הלוקחת כמה שניות בודדות, ניתן להגדיל משמעותית את גודל הפירות וכמות היבול.
לאחרונה פותח במכון וולקני זן עסיסי ומתוק במיוחד, המצטיין בשפע פרי סגול וגדול ושמו "Passion Dream" או "בית דגן". זן זה גם עמיד לנמטודות קרקע – מזיק שבעבר פגע בגידול הפסיפלורה. השתילים שאנו מוכרים במשתלת סלונר הינם מזן זה בלבד, והם מגיעים בעציצים בגדלים של 1 עד 10 ליטר.

גידול פטל ואוסנה בגינה הביתית
פטל ואוסנה הם שני צמחים רב שנתיים נשירים מהסוג המדעי פטל (Rubus), הנמנה על משפחת הורדיים (Rosaceae). למרות שלעיתים קשה להבחין בהבדל ביניהם, ישנם הבדלים רבים בין פטל ואוסנה:
אוסנה (Blackberry) היא צמח חזק ועמיד, מהיר צימוח, המתאים לגידול בכל חלקי הארץ ובשמש מלאה. לאוסנה ישנם פרחים לבנים גדולים ויפים, ופירות שחורים בעלי טעם חזק הנע בין חמוץ למתוק, ומשתנה לפי זן. פרי האוסנה נקטף עם המצעית שעליו התפתח, כך שלאחר הקטיף ניתן להבחין בכך שהחלק הלבן המחבר את הגרגרים העגולים נמצא במרכז הפרי מחובר לגרגרים. לאוסנה עלים כהים וגדולים על פי רוב, והיא בעל און צימוח גבוה (צמח אחד יכול להגיע לגובה של עד כ-4 מטרים!) . אחד ממיני האוסנה המוכרים ביותר לציבור הישראלי הוא הפטל הקדוש (Rubus sanguineus), צמח בר ארץ ישראלי הגדל על גדות נחלים ומקורות מים.


עובדה נוספת לגבי האוסנה היא כי מרבית זני האוסנה הינם פלוריקניים, משמע שהם מניבים על ענפים בני יותר משנה. מבחינה התפתחותית לצמח יש מערכת שורשים הכוללת קנה שורש רב שנתי, אשר מוציאה בכל אביב-קיץ ענפים (נקראים קנים, סורים או חוטרים) חדשים מבסיס הצמח. כל קנה חדש שגדל לא פורח ולא נותן פרי בקיץ בו הוא יוצא, ונכנס לתרדמה בחורף. לאחר תרדמת החורף הקנה מתעורר ומתחיל לפרוח באביב בפרחים לבנים גדולים, בחודשים אפריל-מאי, לקראת הנבה קייצית בחודשים מאי-יולי. לאחר ההנבה הקנים שהניבו פרי נוטים להתייבש ולמות ובכך מאפשרים לקנים חדשים לקבל את מירב האנרגיה ולהתפתח.


זני האוסנה הנמכרים במשתלה לפי סדר הנבה מהמוקדם למאוחר (הרשימה עלולה להשתנות בהתאם לעונות השנה, למלאי הקיים אצל המגדלים ולזנים חדשים שהתקבלו):
הזן ברייסון – קוצני מאוד, בעל פרי גדול, טעים ויפה. אינו פלוריקני, והוא מניב על קנים של השנה הנוכחית. זן האוסנה המוקדם ביותר מבחינת הנבה – מניב כבר בחודשים אפריל-מאי. מתאים לגידול בכל חלקי הארץ.
הזן רפאו – ללא קוצים, פורה ועמיד מאוד, בעל פרי בגודל קטן-בינוני. עוצמת צימוח גבוהה יחסית, פוריות גבוהה וקצב ריבוי מהיר. מתאים לגידול בכל חלקי הארץ, ומבשיל מוקדם יחסית אך אחרי הברייסון.
הזן צ'סטר – ללא קוצים, ובעל פרי טעים, גדול ויפה. מבשיל באמצע העונה ומתאים לכל איזורי הארץ.
הזן נבחו – ללא קוצים, ובעל פרי מתוק, גדול ויפה. נחשב לאחד הזנים הטעימים מבין זני האוסנה, אשר מניב יחסית מאוחר בעונה, אך לפני טריפל קראון. מתאים לגידול בכל חלקי הארץ.
הזן טריפל קראון – ללא קוצים ובעל פרי גדול יחסית, מתוק, אובלי ויפה. המאוחר מבין הזנים שאנו מוכרים ונוטה להניב רק בחודש יולי. לעיתים באיזורים חמים יש לו בעיות הנבה, ועל כן מומלץ לגדלו באיזורים מעט קרירים (מתאים לאיזור השפלה).

פטל (Raspberry) גם הוא צמח נשיר המייצר קנים דו שנתיים, בעל מערכת שורשים וקנה שורש רב שנתיים. בניגוד לאוסנה, הקנים של הפטל הינם פרימוקניים, משמע שהם יכולים להניב כבר בשנה שבה הם יצאו מהקרקע. כך מתקבל שכ-3 חודשים לאחר שנוצרו, מניבים הקנים פרי באשכולות בחלקם העליון, ומתקבלים בדרך כלל מספר גלי הנבה הנפרסים בין מאי לאוקטובר. בניגוד לאוסנה, בתנאי הארץ פטל הינו צמח עדין, ודורש גידול בהצללה חלקית, קרקע חומצית, והשקייה סדירה. הצמח בעל עלים בהירים יחסית, ורוב הזנים הינם בעלי קוצים. הבדל נוסף הוא ביחס לאוסנה הוא שפרי הפטל נקטף ללא המצעית, כך שלאחר הקטיף נוצר חלל ריק במרכז הפרי. מבחינת טעם, לפירות הפטל טעם עדין מאוד, עם ארומה חזקה ואופיינית לפטל וללא הטעם החזק האופייני לאוסנה.
זני הפטל הנמכרים במשתלה (הרשימה עלולה להשתנות בהתאם לעונות השנה, למלאי הקיים אצל המגדלים ולזנים חדשים שהתקבלו):
הזן פולקה – פרי אדום. זן פורה המניב פרי רב בגודל בינוני-גדול, בטעם טוב מאוד. זן זה קוצני אך קל לגידול, ומספק מספר גלי הנבה בשנה.
הזן גון אן (ג.א.) – פרי אדום. זן המניב פרי רב בגודל בינוני-גדול, בטעם מעולה. זן זה קוצני אך קל לגידול, ומספק מספר גלי הנבה בשנה.
הזן טולמין – פרי אדום. זן פלוריקני המניב על ענפי השנה השנייה בלבד. הצמח מניב פרי רב בגודל גדול, בטעם מעולה. זן זה קוצני המספק מספר גלי הנבה בשנה.
הזן תום – פרי אדום. זן המניב פרי רב בגודל גדול, בטעם טוב. זן זה הינו חסר קוצים, ומספק מספר גלי הנבה בשנה.
הזן צהוב (שם הזן לא ידוע) – פרי צהוב. טעם אופייני של פטל, אך טעם חזק יותר מאשר טעם הפטל האדום. זן זה הינו קל לגידול, קוצני, ומסוגל להניב במספר גלים בשנה.

למרות השוני ביניהם, גם האוסנה וגם הפטל הנמכרים במשתלה לא דורשים מנות קור רבות, וניתנים לגידול ברוב חלקי הארץ. דמיון נוסף בין הצמחים הוא שעונת ההנבה העיקרית שלהם היא מאי-יולי, ושאופן הצימוח הדו שנתי שלהם דומה כך שהקנים המלבלבים לרוב לא מצליחים להחזיק את עצמם לבד וצריכים תמיכה בצורת עמודי תמיכה או מערכת הדלייה. לפרטים נוספים ומידע לגבי שתילה, גיזום ודישון פטל ואוסנה אתם מוזמנים לפנות לאגרונומים שלנו במשתלת סלונר.

הנחיות אביביות לטיפול בגפנים

הגפן הוא אחד הצמחים הישראליים ביותר. שנים שצמח זה מגודל, נבצר ומשכר אותנו ואת אבות אבותינו.
הגפן הוא שיח מטפס, רב שנתי, נשיר. רוב זני הגפנים המגודלים באופן מסחרי, הינם זנים של מין הנקרא הגפן הארופאית (Vitis vinifera), לה פירות מתוקים וטעימים ביותר. כלל זנים אלו רגישים למחלות קרקע הקיימות בארצנו, ועל כן מורכבים על כנות עמידות שטופחו ממינים אחרים בסוג גפן. מלבד זני הגפן האירופאית, אנו מוכרים במשתלה שני זני גפן שאינם דורשים הרכבה, ובעלי צימוח וטעם מיוחדים, הנקראים קונקורד ואיזבלה.
גידול גפן הוא נושא הדורש מיומנות רבה בצירוף רגישות וסגנון, ועל כן הנושא מורכב וישנן גישות רבות לגידול הצמח. בעונה זו בה הגפן מלבלבת, ומייצרת עלווה רבה הגדלה במהירות בשילוב אשכולות פרי צעירים, מצאנו לנכון לפרסם מספר הנחיות כלליות לפעולות אותן אנו ממליצים לבצע בכדי לוודא קבלת יבול בריא, רב ואיכותי ככל הניתן.

גפן היין

 

גיזום: גיזום גפנים הינו נושא רחב מאוד ומורכב, וככלל – אין גישה אחת נכונה. ישנן גישות גיזום שונות אשר מתחשבות בזן, תנאי הסביבה, שיטת ההדלייה, כוח האדם של המגדל והתוצר המתבקש. כדי לפרט בהרחבה על גיזום גפנים נצטרך חודש שלם, אבל כעת נרצה לתת מעט דגשים.
בדרך כלל, הגיזום העיקרי של הגפן מתבצע לקראת סוף החורף במצב בו הגפן רדומה, כאשר חלק גדול מהנוף מוסר בכדי לאפשר ולעודד צימוח חדש. באביב, עם התעוררות הצמח, מומלץ לבצע דילול של השריגים (הענפים הצעירים שזה עתה מלבלבים) בכדי לנסות ולשמור על הצמח מאוורר, לאפשר הגעת אור לכל חלקי הצמח ולווסת את היבול. כאשר השריגים גדלים והופכים ארוכים מומלץ להדלות אותם בדרכים שונות כך שלא יצלו יותר מדי על הפירות ויאפשרו זרימת אוויר תקינה בנוף הגפן.
בקיץ, וכאשר לא ניתן להדלות ולפזר יותר את הנוף של הגפן, והשריגים גדלים יותר מדי ומכסים את הנוף (יש יותר משכבת עלים אחת), מומלץ לבצע קיטום שריגים. יש להיזהר בכל השלבים לא להוריד חלקים גדולים מדי מנוף הצמח, שכן התשתית הירוקה של הצמח היא זו שמאפשרת ייצור אנרגיה, וללא מסה גדולה של עלים לצמח לא תהיה אנרגיה להניב פרי טעים ויפה.

לבלוב גפן

חילון: חילון הוא מושג שנוצר אצל הכורמים, ומשמעותו יצירת חלונות לכניסת אור, עבור האשכולות.
אשכולות הגפן עלולים להיות לעיתים מוסתרים על ידי עלווה צפופה וסבוכה. במקרה כזה, האשכולות לא חשופים לאור, וצבירת חומרי הטעם והצבע שלהם נפגעת, כמו גם זמן ההבשלה שלהם שמתארך. על כן, יש לנסות ולהוריד עלים שמסתירים את האשכולות ולחשוף אותם לאור, לפחות כך שנוכל לראות אותם.
חשוב לציין שהאור הדרוש להתפתחות תקינה הוא בעל עוצמה חלשה יחסית, ואור שמש חזק עלול להזיק לאשכולות ולגרום לצריבה ורקבון של הפירות. מומלץ להסיר את ידנית את העלים הספציפיים שמסתירים את האשכולות, ולעיתים אף להסיר שריגים אשר מסתירים איזור עם פרי.
בתמונות ניתן לראות שיחי גפן לפני ואחרי חילון:

חילון גפן היין

 

הדברת מחלות נוף: בחודשי האביב עם הלבלוב, כאשר הגפן עמוסה בעלים ופירות, יכולים להיווצר חום ולחות גבוהים באיזור העלים והאשכולות, אשר מהווים תנאים מעולים להתפתחות פטריות דוגמת קמחון וכשותית אשר פוגעות בגפן. פטריות אלו נראות בדרך כלל ככתמים לבנים על העלים, ובעיקר מצידם התחתון של העלים, תוך יצירת הצהבות בעלים הנגועים והחלשת הצמח. פטריות אלו ונוספות יכולות להגיע גם לאשכולות הפרי, ולגרום להרס רקמות הפרי והשזרה המחזיקה אותו, ולאובדן כלל היבול.
על כן, מומלץ לבצע קיטום חלקי ואף גיזום של שריגים (ענפים צעירים) אשר מונעים מעבר אוויר והופכים את נוף הגפן לסבוך ולח, ולדלל שריגים אלו כבר כאשר הם פורצים מהתרדמה באביב. בנוסף, מומלץ להשתמש בשילוב של חומרי הדברה, בעלי מנגנוני פעולה שונים, להדברת הפטריות כבר בשלבי הנגיעות הראשונים.
בתמונות נזק מייצג לעלים הנגרם מפגיעת כשותית הגפן:

פגיעת כשותית הגפן

טיפול במזיקים: מזיקי מפתח בעונה זו בכרמים הינם עשים, עש האשכול ועש קליפת ההדר.
כאשר הפרי הקטן מתחיל להתפתח וצובר נוזלים נקבת העש מטילה ביצים על קליפת הפרי. מכל ביצה יוצא זחל רעב (בדרך כלל בצבע חום/ורוד/כתום) אשר מתחיל לאכול את הפרי. לאחר שסיים עם פרי אחד, העש ממשיך לפירות אחרים באשכול, עד לכדי מצב של השמדת מרבית היבול והשארת אשכולות רקובים והרוסים.
על כן, יש מספר שיטות להתמודדות עם העשים, אחת מהן היא עטיפת האשכולות כבר בשלב זה בשקיות רשת אשר יאפשרו מעבר אוויר ואור לפירות אך לא יאפשרו הטלת ביצים על הפרי. אפשרות נוספת אשר דורשת פחות עבודה הינה ריסוס הצמח בחומרי הדברה ייעודיים, במספר מחזורים, בכדי לקטול את המזיקים ולמנוע מהם להגיע לפירות.

דילול: לאחר שגזמנו, ריססנו, תלשנו עלים ושמנו את האשכולות בשקיות, אנו רוצים להנות מהפירות. פרי הגפן מבשיל בארץ באופן טבעי, בלי התערבות חיצונית, בין החודשים יוני לספטמבר, כתלות בזן ובתנאי הסביבה.
זנים רבים הינם בעלי אשכול צפוף וגדול, בעוד חלק מהזנים הם בעלי אשכול מרווח ודליל. במצב בו האשכולות מאוד גדולים וצפופים, קיימת סכנה שעם התפתחות הפירות והתנפחותם יווצר לחץ באשכול שיגרום להיסדקות הפירות וכניסת מחלות לפרי. בעיה נוספת שיכולה להיווצר היא שעומס הפרי באשכול ימנע את גדילת הפירות ואלו ישארו קטנים ולא מפותחים.
על כן, בענבי מאכל ולשם קבלת פרי גדול ובריא, מומלץ לבצע דילול של חלק מהפירות באשכול. ישנן שיטות רבות לדילול, אך ככלל המטרה היא להקטין את עומס הפרי על האשכול, וניתן לעשות זאת בכמה דרכים. ההמלצה הראשונה היא לקטום את הקצה התחתון של האשכול, בפעולה הנקראת זינוב. לאחר מכן, יש לגזום חלק מהלחי העליונה של האשכול, אשר נמצאת בצד האשכול. בנוסף, ובמידת הצורך, יש להסיר פירות בודדים אשר נמצאים בריכוזים צפופים של פירות, ולהגיע למצב שהפירות מרווחים ולא דחוסים. כמובן שיש להיזהר ולעבוד בעדינות בכדי לא להסיר יותר מדי פירות ולהקטין בכך את היבול.

דילול גפן

במידה וישנן שאלות נוספות בנושא גיזום, טיפול במחלות ומזיקים, דילול, חילון ונושאים נוספים בנושא גידול גפן בגינה הביתית, אתם מוזמנים להגיע למשתלה עם תמונות של הגפן שלכם (ואם אפשר גם דוגמא של הפגע בתוך שקית ניילון סגורה) ולקבל הסבר מפורט מהאגרונומים שלנו. מקווים שגם אתם תהנו מענבים גדולים, בריאים וטעימים. בהצלחה!

סגירת תפריט
דילוג לתוכן